יום שלישי, אוגוסט 29, 2006
שינה - פרוט
מזרון
החומר הנפוץ ביותר בארץ למזרונים הוא הפלציב של עין הנציב. מומלץ להצטייד במזרון עבה ואם יש אז הכי טוב זה מזרון פלציב עם שכבה אטימה למים בצד התחתון. המזרון הרגיל הוא מזרון שטוח, ישנם גם מזרונים הבנויים גלים גלים שיוצרים כיסי אוויר קטנים שמהווים שכבת בידוד נוספת בין הקרקע לבינינו
סוג מזרונים נוסף הוא המזרון המתנפח. כיום יש דגם נוסף עם חומר מסויים מבפנים (סוג של מוס) שברגע שהוא נחשף לחמצן הוא מתרחב וכך המזרון מתנפח לבד אחרי כמה דקות. היתרון המרכזי במזרונים המתנפחים מלבד הבידוד היעיל יותר הוא גודלם כאשר הם מקופלים. הם קטנים יותר ונוחים יותר לאריזה
במידה ומצטיידים במזרון פלציב רגיל מומלץ בחום להחזיק אותו באיזה כיסוי פלסטיק אטים
יריעות למיניהם
היריעות הן בעיקר לשם כיסוי האופניים בלילה מהטל ומהגשם. הכי נוחות הן היריעות פלסטיק של הבסטות בשוק. אחת לכיסוי האופניים והציוד בלילה שאין לו מקום באוהל ואחת נוספת כדי להניח מתחת לאוהל לשם הגנה מקוצים. חור באוהל זה סיפור. לפעמים נוצרת בעיה שהיריעה אוגרת את המים שזורמים מהאוהל לקרקע ויוצרת בריכה מתחת לאוהל
. על כן טוב לאלתר איזה פטנט שירים את שולי היריעה אל החלק שבין האוהל לכיסוי כך שהמים שזורמים מהכיסוי יזרמו אל האדמה ולא ינוקזו ליריעה
. על כן טוב לאלתר איזה פטנט שירים את שולי היריעה אל החלק שבין האוהל לכיסוי כך שהמים שזורמים מהכיסוי יזרמו אל האדמה ולא ינוקזו ליריעה
ביגוד - פרוט
כללי
הבגדים אצלנו היו מחולקים לכמה שקיות נפרדות
ככלל, העדיפות תהיה תמיד לביגוד טרמי (אפילו תחתונים וגרביים) מהסיבה הפשוטה שהם מתייבשים הרבה יותר מהר. בגד טרמי שכובס בלילה בדר"כ כלל יהיה יבש בבוקר גם אם לא הייתה רוח והיה קר. אם הבגדים לא הספיקו להתייבש לגמרי בלילה אחרי 10 דקות שהם עלינו הם יבשים סופית. בגדים עשויים בד יכולים להישאר רטובים למשך ימים אם השמש לא מועילה בטובה לצאת רגע
האופן המומלץ לחלוקת הביגוד מניסיוננו הוא לרכז בשק אחד את כל הבגדים נורמלים שלנו שנלבש כשנגיע לעיר ונרצה להיות נקיים ולהיראות כמו בני אדם ולא כמו עב"מים צבעוניים, בשק נפרד את כל הבגדים שיהיו יותר נחוצים בשעת רכיבה ובשק נוסף את הביגוד החם.אפשר בשק כיווץ לשם חיסכון בנפח. את הבגדים שאינם עשויים בד מומלץ לא לשים בשק כיווץ כדי לא להזיק להם, ביגוד חם וביגוד טרמי יחזיקו מעמד טוב יותר וישארו יעילים לאורך זמן רב יותר אם נשמור עליהם כמו שצריך
מילה לגבי חיקויים
פעמים רבות ביותר ניתקל בציוד שאמנם רשום עליו שם של חברה מוכרת אבל למעשה הוא חיקוי ואיכותו ירודה. כאשר קונים מוצר עדיף לבדוק לעומק שאכן מדובר במוצר של החברה הנקובה. נקודות התורפה של החקיינים היא בדר"כ בתפרים הפנימיים של הבגדים ובסמל המוטבע על הבגד. פשוט צריך לעבור על הבגד באופן יסודי ולחפש אם קיימים פגמים בייצור. זה שהמחיר גבוה לחלוטין לא מבטיח שלא מדובר בחיקוי, עם זאת פעמים רבות אנחנו משלמים מחיר כפול ומשולש בשביל לשאת את שם החברה על הבגד. ישנם חיקויים טובים שיחזיקו לנ יופי או לחלופין חברות קטנות ופחות ידועות שרוצות להרוויח את לחמן בכבוד אך הן בתחילת דרכן ובעליהם חרוצים ורציניים ומעיזים לנסות ולעמוד מול חברות הענק בעלות המונופול. אפשר ומומלץ לקנות דגמים פחות מוכרים שנראים רציניים, זה עשוי להיות לפעמים חצי לפעמים שליש ולפעמים עשירית מהמחיר ולא תמיד הסחורה תהיה פחות טובה
כפפות, כובע ושרוול חם לצוואר
עפ"י רוב האידיאל יהיה לקנות אותם מפליז, החומר עצמו בא בעוביים שונים. במידה ומתוכנן במהלך הטיול להגיע לאזורים קרים מאוד מומלץ להצטייד באחד עבה במיוחד. כמו כן באופן עקרוני פליז הוא חומר חדיר לרוח, אך ישנם דגמים מסויימים של פליז שאינם חדירים לרוח. מכיוון שיוצא להשתמש בציוד החם גם ברכיבה, ביגוד חם שחדיר לרוח הוא כמעט חסר תועלת. הבדיקה שניתן לעשות בחנות כדי להבטיח שהבד באמת אטום היא פשוט לנשוף פנימה ולהרגיש אם האוויר עובר או לא. בבד אטים לרוח לא אמורים להרגיש כלל את האוויר
מעילים
אותם הכללים שחלים על שקי שינה חלים גם המעילים החמים. יש נטייה לחשוב שמעיל פליז הוא הטוב ביותר. הפליז הוא חומר בעל נפח רב ולא חם כ"כ יחסית לחומרים שמהם עושים היום מעילים חמים לטיולים רגליים באזורים קרים. אין לי מידע ספציפי לגבי איכות המעילים, שווה לעשות בדיקה
ציוד מטבח - פרוט
שקיות מים
שקיות מים עשויות פלסטיק חזק הן בעיקר למצבים בהם נאלץ או נבחר לישון במקום שאין לידו מים זורמים. פשוט נמלא מים במקום הקרוב ביותר וניקח אותם איתנו. הן יעילות כמובן גם אם מסיבה כלשהי נאלצנו לקחת איתנו כמות מים גדולה מהרגיל
: הדרישות שיש לנו משקית מים הם
א. שתהיה חזקה ובעלת סגירה הרמטית
ב. שברגע שהיא ריקה שתתכווץ לגודל מינימלי
השקיות המומלצות ביותר הן שקיות הפלסטיק הרגילות - כמו שקיות אינפוזיה
ישנם גדלים של 3, 5 ואפילו יצא לי לראות פעם 10 ליטר. זה אמור להימכר בחנויות לציוד טיולים
שק אוכל
על פי רוב ארוחות צהריים הכי נח לאכול במסעדות בדרך. עם זאת לא תמיד המסעדות יודעות מתי להופיע. נח שיש שק עם אוכל זמין, משהו לחטוף בדרך. הסיבה שעדיף שהוא יהיה אטים היא שנח לשים בתיק הזה את האוכל שאנחנו רוצים לקנות ללילה. הרבה פעמים יוצא שהוא מלא ולא נכנס לתיק ואז הכי נח פשוט לחבר אותו מחוץ לתיק. קרה לנו יותר מידי פעמים שעשינו ככה עם תיק לא אטים והאוכל בדרך לנק' הלינה הספיק להירטב
תוכן העניינים
א. אופנייםמרכיבים
גלגלים: צמיג ופנימית
אופניים חלקים נלווים
תוספות
חלק א'- מנעול, צופר, קרניים, סליל כידון, סנדלי פדלים
חלק ב' - משרוקית, כפפות, צינורת כבלים, בקבוקי מים, רצועת מגן, רגלית
חלק ג' - מגיני בוץ, קסדה, פנסים, ביגוד לילה
ב. תיקונים
ג. ציוד אישי
ציוד תיקונים
ציוד תיקונים
ציוד התיקונים צריך לתת לנו את האפשרות לאלתר פתרונות בשטח ולטפל באופן בסיסי בכל בעיה שתקרה. ברשימה הבאה מפורט כל ציוד התיקונים המומלץ
ברגים נוספים מכל סוג שקיים על האופניים ועוד כמות הגונה של ברגים אומים ושיבות נוספים
מפתח עצמאי לפדלים - עפ"י רב מס' 15
פלייר
2 - גלילי איזולירבנד
חוט ברזל עבה ודק
לדרמן
אש - הרבה
עט וטוש
מספריים
מתקן פתיחת שרשרת - יש בדר"כ על אולר המפתחות, מומלץ להצטייד באחד ייחודי ואיכותי במיוחד
מברג פיליפס ומברג רגיל - קיימים לפעמים על אולר האופניים
ערכת תיקון פנצ'רים כוללת: א. מדבקות ב. כפות צמיגים (עדיף מברל) ג. נייר זכוכית ד. מהדק אלומיניום ה. דבק מגע ו. עט
:מברשות
מברשות שיניים, מברשת נעליים
סמרטוטים
חוטים ורצועות - חוטים עשויים להיות לעזר רב, רצוי להצטייד בכמות יפה של חוט חזק
מפתח שבדי קטן
טלאי לתיקון חורים באוהל ודבק מתאים
טלאי גורטקס לתיקון חורים בחליפת גורטקס
מטר של כבל חשמל לתיקון כבלים והארכות
ציוד תיקונים - פירוט
משאבה
המשאבה צריכה להיות מה שיותר קומפקטית. ועם אפשר שניתן יהיה לנפח בה את שני סוגי הפנימיות. ישנן סוגי משאבות שניתן לנפח בעזרת הרגל, הניפוח איתן יוצר יעיל ויותר נח. על חלק מן המשאבות ישנו מד לחץ, אנחנו לא מצאנו לו שימוש
אולר מפתחות לאופניים
מרוכזים בו רב המפתחות שאנחנו זקוקים להם לטיפול בסיסי לבעיות שאנו עלולים להיתקל בהם בשטח. לא תמיד נח לעבודה אבל יעל וקומפקטי. הוא כולל בדרך כלל: מבחר של מפתחות משושה, מבחר של מפתחות אלן, מברגים, מפתח שרשרית, מפתח סיחיים, בדגמים החדשים ישנם גם כפופת צמיגים לפנצ'רים. אנחנו מצאנו בו שימוש רב
מומלץ בכל מקרה להצטייד במספר מפתחות נוספים, מפתח שרשרת נפרד וכפות פנצ'רים מברזל
מפתח סיחיםזהו מפתח שניתן בעזרתו לחבר סיח חדש ולהוציא סיח שבור או למתוח ולכווץ את הסיחים הקיימים. איזון של הגלגל עפ"י רב לא נעשה בשטח היות שהציוד שברשותנו מוגבל ועדיף לא להתעסק עם זה. קורה עם זאת מידי פעם שסיח נשבר ואז המשך נסיעה אומנם אפשרית, אבל היא עלולה להסב נזק לגלגל ופוגעת בבלימה. על כן רצוי שיהיה איתנו בשטח ציוד להחלפת סיחים
כפפות גומי
הסיבה לכפפות הגומי היא פשוט כדי לא להתלכלך. זה נשמע מצחיק בטיול אמנם אבל כתמי השמן לפעמים נשארים כמה ימים, זה בעיקר לנוחות
שמן שרשרת
ישנם הרבה סוגים של שמן המיועדים לאופניים. לפי נסיוננו, אין מה להשקיע יותר מידי באיזה שמן איכותי, וגם לא נתקלנו בשמנים יקרים מידי. אנחנו השתמשמנו בסוג הפשוט ביותר ולא היו כל בעיות. ישנם חנויות שבהם נמכר שמן יותר צמיגי שהוא למעשה סוג של וקס, ניסינו להשתמש בו והוא נידף מהר יותר מן השרשרת והיה פחות יעיל. בקיצור, לא מומלץ. עדיף להצטייד באמצעי להזלפת השמן, מזרק פלסטיק קטן או כל אלתור אחר. יותר מחצי מהשמן נשפך תמיד על הרצפה. הכי מומלץ לדעתי זה להעביר כמות של חצי ליטר שמן לבקבוק פלסטיק חזק. כמות של חצי ליטר יכולה להספיק לזמן רב
לגבי השאלה הנפוצה מתי משמנים. אז ככה. אין תשובה חד משמעית. זה לא טוב לשמן כל יום כי יותר מידי שמן סופח אבק. עם זאת עדיף לא להגיע למצב שבו השרשרת חורקת או מופיעים עליה סימני חלודה. במידה ויודר גשם אין למה לשמן כיוון שהשמן יברח מהר מאוד. עדיף להמתין עד חלוף הסערה ורק אז, לנקות ולשמן ביסודיות. אם הנסיעה מתנהלת על דרכים סלולות ומזג האוויר טוב אין בעייה לא לשמן גם בשמך שבוע ויותר. חשוב לנקות קודם את השרשרת והמערכות עם מברשת שיניים וסמרטוט לפני השימון
?איפה משמנים
את כל השרשרת מלמעלה ומלמטה -
הצירים של מערכות ההילוכים. פשוט משחקים איתה, רואים איזה צירים נעים תוך כדי העברת הילוך ואותם -
משמנים
אחרי השימון עדיף לשחק מעט עם ההילוכים הלוך חזור תוך כדי נסיעה כדי לפזר את השמן במערכת
אין צורך לשמן את הקסטה או את הגלגל
חתיכת צמיג ודבק סנדלרים
במקרה של תקלה בצמיג, קרע או חור, או כל תקלה מסוג שהוא, אי אפשר יהיה להמשיך בדרך בגלל פנצ'רים. (כאמור, עפ"י רב הקרעים הראשונים בצמיג יופיעו בצידי הצמיג ואז הפנימים בולטת החוצה ונוגעת בבלם), לשם כך, במידה ויש חור, חוץ מהאפשרות להחליף צמיג יש גם אפשרות להוסיף פצ' לחסימת החור. כזה במידה ומדביקים אותו כמו שצריך, ניתן לנסוע כמה מאות ק"מ נוספים
יום שני, אוגוסט 28, 2006
ציוד ספייר
...מה עדיף שיהיה ספיירככלל, עדיף שיהיה ציוד ספייר לכל דבר שתוקע את הדרך בצורה כזאת שלא נותנת להמשיך לרכב ולא יהיה זמין להחליפו בשטח אם באלתור ואם בחנויות אופניים פשוטות אותן יש כמעט בכל עיירה.ברשימה הבאה מפורט כל ציוד האופניים שמומלץ לקחת לטיול
כבל הילוכים -
כבל בלמים -
רפידות בלמים - 8 -
שרשרת + 10 חוליות ספייר. הסיבה להביא שרשרת ספייר נעוצה בקסטה, יש פרוט בפרק טיפולים
זוג פדלים. להקפיד לא לקחת בטעות שניים מאותו צד -
סיחים ספייר - 6. מחברים אותם בסלוטייפ לשלדה ושוכחים מהם -
צמיג -
4 - פנימיות -
משאבה ספיר - יש פירוט בהרחבה לסעיף תיקונים -
אבזמים לחיבור התיקים -
נורות לפנסים -
גומיות -
סרטים מחזירי אור -
משרוקית -
שרוכים - יש להם נטייה להיתפס בגלגל שיניים הקדמי ולהיקרע -
'אופניים - תוספות חלק ג
ביגוד, מחזירי אור ופסי אור ללילה
אנחנו הצטיידנו במדים של עובדי מע"צ וזה הכי טוב שיש, לא יקר ובולט ביותר. מלבד זה עדיף להדביק על האופניים במקומות שונים וכן על הקסדה פסים זוהרים. ישנם סוגים רבים של פסים זוהרים, יש להצטייד באיכותיים ביותר. עם זאת, לעיתים נבקש דווקא לא לבלוט בשטח ועל כן עדיף להדביק את הפסים במקומות שניתן יהיה לכסות. ישנם גם מחזירי אור המיועדים לאופניים. הם יעילים ומומלצים מאחור ומלפנים. ישנם מחזירי אור שמיועדים להיתפס על מגיני הבוץ, גם כן מומלץ בחום
פנס קדמי
באופן עקרוני תפקידו של הפנס בשונה מאוטו הוא לא להאיר את הדרך אלא לסמן אותנו, על כן פנס ראש רגיל יכול לתת את המענה כפנס קדמי. רצוי שבפנס תהיה אופציה של הבהוב, הוא בולט יותר באופן משמעותי בשטח. ישנם פנסים חזקים שמיועדים לאופניים, הם מתחברים לסבל והם מאירים את הדרך באופן יחסי. אין הכוונה לפנסי כידון רגילים אלא לפנסים חזקים באופן מיוחד שמיועדים לטיולי אופניים. המחירים של פנסים אלה גבוה והם מאוד נדירים. אנחנו ראינו רק זוג רוכבים אחד לאורך כל הדרך עם פנס כזה. חובה שהפנס יהיה אטים למים. ישנם גם מבחר רב של פנסים לסימון שנתפסים על הכידון. יש לבדוק כמה שעות הם דולקים עם מחזור בטריות, באופן עקרוני אין הבדל בינם לבין פנס ראש רגיל, לדעתי זוהי הוצאה מיותרת
פנס אחורי
הפנס האחורי כמובן בא לסימון בלבד. עפ"י רוב הוא יהיה אדום, ויהיו בו כמה פונקציות שונות של מהירות הבהוב ועוצמת תאורה. ישנם פנסים המתחברים לסבל האחורי ע"י מחבר נוסף. מומלץ בחום. קורה לא אחת שיוצא באמצע היום להזדקק לפנס - בכניסה למנהרה או בעת רכיבה בערפל. חשוב שיהיה נח להרכיבו להורידו.
שימו לב: יש להרכיב את הפנסים ומחזירי האור רק אחרי שהאופניים מועמסות עם התיקים כדי להבטיח שהתיקים אינם
מסתירים אותם
מגיני בוץ
אלו הקשתות ברזל שבאים בין הגלגל לסבלים. בעת רכיבה בגשם הם עשויים להיות לעזר רב. עם זאת, ניתן למצוא אותם בכל מקום. אפשר לשקול להצטייד בהם לעונת הגשמים בלבד. בחנויות האופניים נמכרים גם מגיני בוץ מפלסטיק, לפי נסיוננו הם פחות טובים ופחות חזקים. עדיף לקחת מגיני בוץ עם חיבור ישיר לשלדה, יש להם נטייה להרעיש אם הם לא מחוברים כמו צריך
גומיות
גומיות
גומיות יכולות להיות לעיתים לעזר רב באריזת האופניים. טוב להצטייד במספר גומיות. הגומיות האידיאליות הן בעלות ווי המתכת
קסדה
לקסדות יש נטייה לעוף מהראש בדיוק ברגע שזקוקים להן. יצא לי לשמוע על כמה מקרים שבהם הקסדה עפה מהראש בגלל תאונה. לקסדות החדשות (קשה לי להאמין שיש כיום שונות מהן) יש מנגנון נוסף בפנים, מעין חישוק פלסטיק שמתהדק על הראש. יחד עם המנגנון הקסדה יושבת יחסית טוב על הראש. חשוב מאוד לדאוג שהקסדה תהיה נוחה ותואמת במידה. קסדה לא נוחה סביר שלא תישאר על הראש יותר מדי. לחלק מהקסדות יש תוספת של מין רשת פלסטיק מאחור שתומכת את הקסדה מהעורף. גם זה עשוי להועיל בשעת תאונה. לגבי החומר ממנו מורכבת הקסדה, אין לי מידע ספציפי לגבי סוגי החומרים, רוב הקסדות שיצא לי לראות עד היום היו עשויות סוג מסויים של קלקר עם כיסוי של פלסטיק, גם הדגמים היקרים ביותר. צריך אולי לבדוק יותר לעומק את חוזקן של החומרים ויעילות
'אופניים - תוספות, חלק ב
רגלית
חלק חשוב ביותר. פעמים רבות קורה שאין על מה להשעין את האופניים. הרגליות בגדול מתחלקות לשני סוגים
א. רגלית אחורית רגילה. היא מתחברת אל האופניים על הזרוע המקבילה לקרקע של זנב השלדה. לרגלית זו יש תמיכה נוספת שעולה אל הזרוע הנוספת של זנב השלדה. רגלית שמחוברת ללא התמיכה לא תחזיק זמן רב על אופניים עם תיקים. במידה ויש תיקים גם מקדימה, רגלית חלשה לא תמיד תעמוד בעומס
ב. רגלית אמצע. הרגלית הזאת מתחברת לשלדה בין שני הגלגלים בראשיתו של חלקו התחתון של זנב השלדה. באופן עקרוני, רגלית אמצע עשויה לעמוד זמן ממושך יותר בעומס של תיקים מקדימה ומאחורה. עם זאת גם לרגלית זו לא מובטחת תוחלת חיים ארוכה מידי אם לא נוהגים בה בזהירות
על חלק מהרגליות יש קפיץ. רגלית עם קפיץ פחות עמידה מרגלית עם מוט מתכת. עדיף לרכוש רגלית ללא קפיץ. כמו כן, פעמים רבות יוצא להעמיד את האופניים על קרקע חולית ולפעמים הרגלית מתחפרת עד שהאופניים נופלות.לשם כך יש על חלק מהרגליות מין תוספת רחבה בנקודת המגע עם הקרקע. אם אין ניתן להוסיף אותה לבד, היא עשוייה להיות לעזר רב
מדבקה נגד שמן
מדבקה שמגינה על השלדה מהשמן במוט שקרוב לשרשרת. השמן שניתז מהשרשרת בעת רכיבה עלול לטווח הרחוק לפגוע
במתכת. מומלץ לקנות מדבקה פשוטה ולהדביק אותה על הזרוע המקבילה לקרקע הצמודה לשרשרת
רצועת מגן - פס גומי
זו מן רצועה שבאה בין הצמיג לפנימית ומגנה מפנצ'רים. יש היום כמה סוגים של רצועות כאלה. עשויים מחומרים שונים. כבלר, גומי וסוגים שונים פלסטיק. לכל הרוכבים שפגשנו היה את הפס הזה כך שלא ניתן לומר אם הוא הכרחי או לא. על כל פנים עושה רושם שהוא עובד. רוב הפנצ'רים שלנו נבעו משחיקה של הצמיג בצידי הצמיג ולא בנקודת המגע של עם הקרקע. עם זאת קרו לנו גם פנצ'רים במרכז הפנימית פה ושם
בקבוקי מים ומחזיקים
ישנם בקבוקי מים ספורטיבים שנמכרים בחנויות אופניים. לדעתי חבל על הכסף. אין בעיה להשתמש בבקבוק פסטיק רגיל ולבודד אותו מהחום ע"י גרב. במידה ועושים כך רצוי למצוא פקקים עם פתיחה מהירה שניתן יהיה לשתות תוך כדי רכיבה. לגבי מחזיקי הבקבוקים, הם באים במידות שונות. עפ"י עובי הברזל המרכיב אותם. אנחנו עשינו את הדרך עם הסוג הדק ביותר ולא היו בעיות. מומלץ בחום לקנות שניים ולחברם לשלדה. לא בכל שלדה ניתן לשים 2 בקבוקים, הבקבוק האנכי תלוי בחיבור של הרמה מוט הכיסא
צינורות מגנים לכבלים
זהו צינור שמתלבש על הכבל ומגן עליו. מנסיוננו אין צורך בצינור אלא רק בכבל שעובר על החלק העליון של הרמה שבדר"כ הוא הולך לברקס האחורי, זה הכבל היחיד שחשוף באופן בעייתי בעיקר כשעולים על האופניים. - לא בטוח שאפילו שם זה הכרחי. בדרך ראינו רוכבים עם ובלי
כפפות
הכפפות האידיאליות לאופניים הן כפפות חצי, כלומר שמגיעות עד חצי האצבע. הסיבה היא שהמשחק עם ההילכים שנעשה עם קצות האצבעות נוח בהרבה עם ידיים חשופות. בכפפות המיועדות לאופניים, יש על גב היד חתיכת בד מגבת שנוח לנגב איתה את הזיעה בשעת רכיבה. זה פריט חובה לטיול ארוך
משרוקית
חשוב מאוד. למקרה שנאבדים או שהאחורי רוצה לסמן למוביל שיעצור. חשוב לשים אותה זמינה מאוד, עדיף בחוץ. האידיאל הוא לקנות את המשרוקית בחנויות ספורט. משרוקית של שופטי כדורגל או מורים לספורט
'אופניים תוספות - חלק א
מנעול
ככלל, עדיף להצטייד בשני מנעולים. אין דבר מייאש מזה.... יש כמה סוגים של מנעולים
U א. מנעול בצורת האות
מנעולים אלה עשווים ברזל או אלומיניום שאינו ניתן לחיתוך אלא ע"י דיסק. ישנם הרבה סוגים של מנעולים מהסוג הזה, נקודות התורפה היחידה של המנעול הזה הוא המפתח, עדיף לקנות מנעול עם מפתח רב בריח
ב. מנעול כבלים עם מפתח. המנעול הקלאסי. עדיף כמובן שהכבל יהיה מה שיותר עבה. כנ"ל לגבי המפתח. ישנם מנעולים שבהם לשם נעילתם צריך את המפתח ויש כאלה שננעלים ללא מפתח, לדעתי מומלצים אלו שניתנים לנעילה ללא המפתח
ג. מנעול כבל עם קוד. פשוט כבל עם נעילה מספרית. מומלץ בחום, אין איך לאבד את המפתח, קורה לפעמים שמשהו אחר ירצה לקחת את המנעול ולנעול אותו, במקרה כזה שוב יש יתרון למספרים על פני המפתח
ד. מנעול טבעת. זהו מנעול שמתלבש על הגלגל האחורי, מן טבעת מתכת שסוגרת על הגלגל ולא מאפשרת לו לנוע. החיסרון
המרכזי והיחיד של המנעול הזה הוא שבמידה ומשהו מזיז את האופניים בשעה שהמנעול סגור הוא עלול להסב נזק לסיחים. מלבד זה, לדעתי הוא המנעול האידיאלי
נעילה של האופניים כאמור עדיף שתהיה תמיד בשני כבלים. כשבשעת הנעילה יש לחבר את הגלגלים ואת השלדה לחפץ אליו
קשורים את האופניים בנוגע לכסא, ניתן לקנות כבל פלדה פשוט דק ולחבר את הכסא לשלדה.לא לשכוח לשכפל את מפתחות
המנעולים ולשים את הספייר באיזה מקום שמור
צופר
מומלץ בחום. מצאנו בו שימוש רב. ניתן אול להצטייד בשני צופרים. אחד פעמיון יהיה זמין לנסיעה עירונית או במידה ורוצים לצפור חלש. מלבדו עדיף שיהיה גם צופר חזק לסילוק של פרות מהכביש או מכל סיבה שהיא. אין צורך בצופר חשמלי
קרניים לכידוןאלו שני ברזלים המתחברים לכידון ומוסיפים לנו פוזיציות רכיבה נוספות. במידה ויש כידון מוט זה עשוי לעזור. ישנם סוגים רבים מאוד של קרניים והן יכולות להגיע למחירים גבוהים ביותר. אין צרוך בקרניים יקרות מידי. חשוב רק לדאוג שהחיבור שלהם לכידון יהיה חזק ועם ברגים מסיבים ולא יותר
סליל ריפוד
לכידון לכידוני טורינג מומלץ בחום להוסיף סליל גומי שמרכך את האחיזה של הכידון
סנדלים לפדלים
זה עניין אישי. יש כאלה שזה מאוד לא נח להם. במידה ולומדים להשתמש בהם כמו שצריך הם יכולים להיות לעזר רב ולהקל על הרכיבה. עם זאת מסוכן לרכב איתם עם סנדלים. בהתחלה זה עלול לגרום לנפילות בייחוד בשעת עצירה, כשלא מספיקים להוציא את הרגל מתוכו. בקיצור, זהירות.
חלקים נלווים - ספידומטר
ספידומטר
ספידומטר הוא כלי חשוב והכרחי. יש לו משמעות בטיחוטית בנוסף לכיף של לדעת מה מהירות ההתקדמות. הוא יכול לעזור לנו לדעת מה המרחק לנק' חשובות בעזרת שילוט בשטח. מידע שיש בו גם משמעויות בטיחותיות לפעמים. הוא מורכב משלושה חלקים
הסמן - שנצמד לגלגל
החיישן - שקבוע על המזלג
והמחשב - שממוקם על הכידון
הרעיון הוא פשוט, מאתחילים לספידומטר את היקף הגלגל, בכל פעם שהחיישן מרגיש את הסמן זאת אומרת שהגלגל השלים
סיבוב אחד. הנתונים מועברים למחשב והוא מציג את מסקנותיו על הצג. המחשב והחיישן מחוברים זה לזה ע"י כבל. ישנם כיום
ספידומטרים שעובדים באפון על חוטי. פחות הכרח לדעתי
בספידומטר הבסיסי ביותר קיים המידע הבא:א. מהירות נסיעה
ב. מרחק נסיעה מאז נק' איפוס
ג. מרחק נסיעה כולל
ד. מהירות מקסימלית מאז מרחק איפוס
ה. שעון
בספידומטרים היקרים יותר יש לנו מידע נוסף
מהירות ממוצעת כללית ומאז נק' איפוס
זמן רכיבה כללי ומאז נק' איפוס אחרונה
ישנם ספידומטרים עם פונקציות נוספות כגון מד גובה ומד טמפרטורה, ועד כל מיני פרטים נחוצים יותר ופחות. הכל תלוי במידת
איכותו של המחשב
יום ראשון, אוגוסט 27, 2006
ציוד נלווה - תיקים
תיקים
את הציוד בטיול אופניים אורזים בתיקים המיועדים לאופניים, והם שונים מהמבנה הרגיל של תיקי הגב. יש להם דופן קשיחה, ומנגנון חיבור לאופניים. ישנם סוגים רבים של תיקים. הדרישות שיש לנו מתיקים לטיול ארוך הם
אטימות מה שיותר גבוהה למים -
יכולת פירוק והרכבה יעיל ומהיר של התיקים מהאופניים -
עשויים חומר קשיח ועמיד לאורך זמן -
לשם כך יש לבדוק את הגורמים הבאים
א. מה שפחות תפרים וריצ'רצ'ים על הצד החיצוני של התיק
ב. אם התיק אטום לחלוטין למים צריכים להופיע הדבקות של רצועות נוספות (עפ"י רב, פלסטיק) על התפרים
ג. החומר שממנו עשוי התיק צריך להיות בעל שכבה אטימה מהצד הפנימי או עשוי מחומר אטים
ד. שאמצעי החיבור הם חזקים ויעילים
ישנם תיקים שנמכרים עם כיסוי שמוסיפים כשיורד גשם. ניתן גם לקנות את הכיסויים האלה בנפרד, הם כמובן עוזרים אך לא מבטיחים איטום מלא
בחנויות טיולים נמכרים שקים אטומים. במידה ואין תיקים אטומים לחלוטין, תמיד אפשר לקנות שק אטום ולשים את הציוד בתוך התוך התיק בתוך שק נוסף. הבעייה העיקרית של השיטה מלבד הסרבול היא שהנפח של הציוד עולה בהרבה כאשר הוא בתוך
שק נוסף
החיבור לאופניים בדר"כ יהיה בעזרת שני ווים בחלק העליון של גב התיק אותם תולים על הסבל ומנגנון נוסף במרכז או בתחתית התיק שמונע ממנו לזוז. על כל החיברים להיות חזקים, ובעלי חומר קשיח, תיק שנופל במהלך נסיעה עלול לגרום לתאונה עקב איבוד שיווי משקל
תיקים אחוריים
ככלל, אין להעמים אל הסבל האחורי יותר מ- 30 ק"מ. אין כל מניעה שהתיקים האחוריים יהיו בעלי נפח גדול, אין הם מפריעים לרכיבה. עם זאת יש להרחיק אותם כמה שיותר אחורה על הסבל (וכן את הסבל עצמו) כדי שלא יפגעו ברגלים. לעיתים יבוא תיק נוסף שישב ישירות על הסבל עצמו ונהדק אותו עם גומיות אל האופניים. יצא לי כבר לראות תיקים אחוריים שבאים כמנגנון אחד, שני תיקים צדדים ותיק עליון נוסף. תיקים נפרדים יותר נוחים לפירוק והרכבה
תיקים קדמיים
התיקים בקדמת האופניים יהיו יותר קטנים ופחות כבדים. תיקים גדולים או כבדים מידי מקשים עם הניהוג של הכידון. המבנה של התיקים הקדמיים דומה למנגנון של התיקים האחורי
תיק כידון
תיק שמתחבר אל הכידון עצמו. זה התיק שבתוכו שמים את כל הדברים שאנחנו רוצים זמינים ולכן מלבד הדרישות הרגילות חשוב מאוד שהוא יהיה נח לפתיחה וסגירה מהירה
תיק כסא
תיק נוסף ויעיל ביותר. הוא מתחבר מתחת לכיסא. זהו תיק שבד"כ נשים בו ציוד תיקונים שנרצה זמין. ישנם תיקים במספר גדלים ותיקים עם הגדלה
תיק רמה - תא אורך
זה תיק נוסף שמתחבר לרמה מלמטה. הוא לא אטום אבל הוא נח ביותר וזמין מאוד לשים בו כל דבר שלא יודעים איפה לתקוע.
ציוד נלווה - סבלים
סבלים
הסבלים כשמם כן הם. זה אותו דבר שהיה לנו כשהיינו קטנים, רק מסתבר שחוץ מלהרכיב עליהם חברים ניתן לחבר אליהם תיקים, וכשאתה רוכב זה כאילו שהם לא שם. לטיולים ארוכים נאלץ לחלק לעיתים את הציוד במספר תיקים, כדי לשאת אותם על האופניים נחבר אותם משני צידי האופניים. סבל אחד אחורי וסבל קדמי. המבנה והצרכים שלנו מהסבלים הללו הם שונים
סבלים אחוריים
יש סוגים רבים של סבלים. הם נבדלים זה מזה בעיקר לפי עובי הברזל המרכיב אותם. חשוב מאוד שהסבלים יהיו חזקים ועמידים, ויהיו מחוברים באופן יציב לאופניים. ראיתי רוכבי אופניים בדרך שיש להם סבלים מברזל, רובם הרכיבו אותם בעצמם. צריך לבדוק את האפשרות לעצב סבל באופן עצמאי באיזו מסגרייה. כיום רב הסבלים עשויים אלומניום. חשוב להקפיד שהסבל יהיה מממתכת מלאה ולא חלולה. המשקל הסטנדרטי שניתן להעמיס על סבל אלומיום אחורי הוא 30 ק"ג. עדיף שהחיבור של הסבל יהיה ישירות לשלדה ולא דרך מתווכים. כמו כן, רצוי להרחיק מה שיותר את הסבל מן הפדלים כדי שהתיקים לא יפגעו ברגלים בשעת רכיבה. ישנם סבלים מיוחדים לטורינג שמורכבים משני מפלסים בגבהים שונים, עוד לא ירדתי לסוף דעתם של האחראים על העיצוב. האידאל יהיה להנמיך את הסבל ולהנמיך את מרכז המסה מה שיותר. בהרכבת הסבל חשוב להשאיר מקום לרכיבה עם בלם פתוח, יוצא לעיתים ואנחנו נאלצים מכל מיני סיבות לפתוח את הבלם בשעת רכיבה.
סבלים קדמיים
ישנם כמה סוגים של סבלים קדמיים. ניתן לחלק אותם לשני סוגים. האחד, סבל שמגיע בודד עם חיבור ישיר
לשלדה, הסבל פשוט פורס מסגרת ברזל שעליה ניתן לתלות את התיקים. זה הסבל החזק ביותר. עד כה ראיתי סבלים מסוג זה מברזל בלבד היות שהם מיוצרים ומיועדים עבור טורינג. לא ידוע לי על סבל קדמי מאלומיניום. לדעתי אין בעייה לעצב סבל באופן עצמאי
הסוג השני של הסבלים הוא מירכב כפול. אחד לכל צד של האופניים והם פשוט חובקים את זרועות המזלג. במידה ומחברים סבל כזה חשוב לשים מקדם חיכוך על החלקים שחובקים את זרועות המזלגות ולחזקם היטב. עדיף להרכיב את הסבל מה שיותר נמוך על מנת להנמיך כאמור את מרכז המסה של האופניים. ככלל, אין להעמיס על הסבלים הקדמיים מעל 10 ק"ג ועדיף שמשקל המטען של קדמת האופניים לא יעלה על 15 ק"ג. הכל תלוי כמובן במשקל הרוכב, רוכב אחד אמר לנו שהמשקל המקסימלי שיכול רוכב לשאת הוא חצי ממשקלו, ושהיחס בין קדמת האופניים לאחוריהם צריך להיות שליש ושני שליש. זה נשמע לי כמו איזה כלל של מש"קיות הוראה אבל בגדול זה נכון.
אלתור נוסף שנמצא כאפשרי הוא לחבר סבל אחורי באותו אופן מקדימה. במקרה זה צריך לשאוף שיהיו כמה שיותר חיבורים ישירים בין הסבל לשלדה. ופשוט לשחק עם זה
שימו לב: לא כל תיק מתאים לכל סבל, עדיף להביא את התיקים ולוודא שסוג הסבל מאפשר הרכבה של התיקים שברשותכם
אופניים - כסא, מוט כסא ומזלג
SADDLE - כיסא
את הכיסאות אפשר לחלק לשתיים. כיסאות רכים וכיסאות קשים. לי היה כסא רך יחסית וללירון היה כסא קשה. לאורך הדרך רב רוכבים שראינו היו עם כיסאות קשים. ישנו מודל מסויים של כסאות המיועד לנשים. מנסיון של חודשיים עושה רושם שזה כסא מוצלח ביותר והוא גם כן יחסית רך. צריך לבדוק מה בעיצוב שלו טוב לנשים. בכל אופן, הרושם שקיבלתי לאורך הדרך הוא שלאחר פרק זמן מסויים פשוט מתרגלים למה שיש. אפשר רך ואפשר קשה. נמכרים היום בחנויות כיסאות מאוד מאוד צרים, הם אל פי רב קשים מאוד ומחירם גבוה ומיעדים למרוצים. כיסא צר מידי אינו מתאים לטורינג
ישנם סוגים של כיסאות עשויים מעור, הם אמורים להיות עמידים וחזקים ביותר. הרבה מהרוכבים שראינו בדרך רכבו עם כסא עור. הבעייה המרכזית עם כיסאות אלו היא עמידתם בפני רטיבות. על כן, במידה וקונים כיסא עור מומלץ לדחוף לו מתחת איזו שקית ניילון חזקה ובכל פעם שמשאירים את האופניים פשוט לכסות אותו
SEAT POST - מוט כסא
מוט כסא ניתן לקנות בנפרד מהכיסא. לא היו לנו כל בעיות עם מוט הכיסא, לדעתי אין צורך להשקיע במוט כיסא מיוחד. לכיסא יש שתי סוגי נעילות. האחד עם מנוף מתהדק (בדומה לגלגלים) והשני עם אום ובורג. על הבורג עם המנוף מרחפת סכנת גניבה. לדעתי עדיף אום ובורג, לנו כמעט לא יצא לשחק עם גובה הכיסא כל הדרך.
fork - מזלג
המזלג זה החלק בעל שתי הזרועות שיורד מן הכידון אל הגלגל הקדמי הוא נמכר בנפרד מהשלדה. ישנם סוגים רבים של מזלגות. זהו חלק משמעותי מאוד בחוזקם של האופניים. באופן חד משמעי יש עדיפות למזלג עשוי ברזל. בשונה ממה שנדמה, עדיף מזלג ללא בולם זעזועים. במידה והטיול מתנהל על דרכים סלולות, הנסיעה עם מזלג ללא בולם תהיה יותר נוחה בפרט עם אופניים כבדות. משקל רב עלול לפגוע בבולם ולהוציא אותו מכלל שימוש
ומלבד זה, שמעתי על רוכבים שנדפק להם הבולם , ונאלצו להחליף מזלג כל כמה מאות ק"מ. מזלגות מברזל יחסית יצא לנו לראות בחנויות. עדיף לקנות מזלג שיש לו מן עיקול ולא ישר לחלוטין, העיקול הזה גורם למזלג לגמישות ולספיגה מסויימת של הזעזועים. מזלגות טובים וחזקים עלולים להיות פעמים רבות צרים וחלשים, אל לנו לתת לדמיון וליוהרה להטעות אותנו. המזלגות המפוצצים של אופני ההרים עפ"י רב אינם יותר חזקים, נהפוכהו
אופניים - גלגלים
- גלגלים -
מיותר לציין שהגלג הוא החלק החשוב ביותר באופניים, גלגל טוב שעשוי מחומרים חזקים ומטופל כמו שצריך אין סיבה שלא יחזיק מעל 10,000 ק"מ
גלגל אופניים מורכב מחמישה חלקים שונים
החישוק- הציר המרכזי -
הסיחים-
הפנימית-
הצמיג-
RIM - חישוק
sunrim 10-18 32 size: 26"
יש שני סוגים של חשיוקים שמתאמים לטורינג. עם 36 סיחים, כלומר שישנם 36 נקבים בחישוק. ועם 32 סיחים. החישוקים חייבים לבוא בהתאמה לציר. ציר 36 לחישוק36. הסיחים מחברים את החישוק לציר. עפ"י מה ששמעתי מרוכבים נוספים, חישוק 36 אמור להיות חזק יותר וההיגיון עמם. עם זאת ישנה בעייה. רב הגלגלים שנמכרים היום בחניות הם 32. הגלגלים לרכיבת הרים הם 32 ורב החנויות מיועדות לאופני הרים, נדיר יחסית למצוא חישוק 36, מה שאומר שאם משום מה נשבר החשיוק משמע שנאלץ להחלף גם את הציר המרכזי. חישוק של 32 נשאר ישר לחלוטין ולא הייתה לו שום שמינית ולו קטנה ביותר במשך כל הטיול. לסוג החדש של החישוקים יש שתי שכבות. כלומר, אחת היא השכבה המרכזית שבונה את החשיוק, שבה נוגעים הבלמים. והשנייה, שכבה פנימית, מן חישוק שממוקם בתוך המסילה של השכבה הראשונה. חשוב לקנות חישוק כפול, יש הבדל משמעותי בחוזק שלו. לדעתי (יש לבדוק), החישוקים כולם היום עשוים אלומיניום. זה אמור להיות מספיק חזק. לנו כאמור, לא הייתה כל בעייה
מידות
ישנם חישוקים במידות שונות. ישנם חישוקים במידות 24, 26, 28 (באינצ'ים עפ"י הקוטר). החישוק הנפוץ ביותר הוא מידה 26. כמובן יש להתאים את מידות הפנימית והצמיג למידת החישוק, וכן את אורך השיחים. כמובן שלהיקף הגלגל יש השפעה על מידת המאמץ שיש להשקיע. המלצתי החמה היא לקנות מידה 26 כדי למצוא חלקי חילוף יותר בקלות. לאורך הדרך ראינו רוכבים עם חישוק 28 ובאמת הם התקשו למצוא חלקי חילוף. חישוק 24 קיים יותר, בעיקר בחנויות אופני ספורט לילדים. אך הגלגלים שלו קטנים מידי. פחות מומלץ.
HUBS- צירי גלגלים
Shimano LX
- הצירים של הגלגלים האחורי והקדמי שונים זה מזה. הציר האחורי מחובר ישרות לקסטה, כלומר, מחובר אליו המנגנון שעליו מתלבשים גלגלי השיניים של הקסטה. הציר עצמו מורכב גם משני חלקים שונים. הציר והבורג. הבורג, ניתן לומר שהוא הסרן של האופניים
ישנם ברגים משני סוגים. האחד עם מנף לפתיחה מהירה והשני נסגר עם אום. הפתיחה המהירה נוחה מאוד לפירוק זריז של האופניים במידה ורוצים להעמיס אותם מסיבה כל שהיא. עם זאת, החשש מפני גניבה של הגלגל קיים. שאר הציר הוא הבורג שעליו הוא נסוב ושני הגלגלים המחוררים שאליהם מתחברים הסיחים, הצינור המרכזי שרץ בתוך הציר הוא החלק שסופג את מרבית העומס. מומלץ ביותר לקנות ציר עם צינור מרכזי מברזל. מלבד זה, פעמים רבות מצטבר אבק לאחר זמן ארוך או נסיעה בשבילי עפר. הסוגים האיכותיים יותר של הצירים הם אטומים לכניסת אבק ומים ואורך חייהם ארוך יותר. נקיונו של הציר משפיע באופן ישיר על שלוות הרכיבה והחלקות שלה. בתוך הציר יש גריז, חשוב להקפיד שהוא ישאר שם. ציר אטום למים ואבק, שלא מתעללים בו יותר מידי לא אמור לדרוש טיפול מיוחד ויחזיק זמן רב יותר. כל הדברים האלה נכונים גם לציר האחורי וגם לקדמי.
לציר האחורי מחובר חלק נוסף כאמור שעליו מתלבשים גלגלי השיניים של הקסטה. החלק הז מלק בכדורים קטנים מבפנים עפ"י רב וגם הוא מלא בגריז מבפנים. הכדוריות האלה הן האחראיות לרעש שעושות האופניים כאשר מסובבים את הגלגל האחורי לאחור. אפשר לפרק ולהביט, זהירות שהכדוריות לא יפלו, עדיף לעשות את זה עם טכנאי. אין לי מידע ספציפי לגבי איכויות שונות של החלק הזה. הוא מגיע קומפלט עם הציר האחורי והדגמים חדשים למיטב ידיעתי לא עושים כל בעיות. לנו על כל פנים, לא הייתה כל בעייה עם החלק הזה. אסור לקרב אליו לחץ אוויר
SPOKES - סיחים
לסיחים יש חשיבות עליונה באיזון של הגלגים. סיח שזז ממקומו או חלילה נשבר יגרום לשמיניות בגלגל. אין בעייה לתת פיתרון לבעייה זו בשטח (מפורט בפרק תוספות ובפרק תיקונים). הסיחים המומלצים ביותר הם סיחם מברזל, הם העמידים ביותר, חשוב שיהיה כיסוי הגון לסיחים על החישוק, פציעה של הכיסוי הזה ונגיעה של הסיחים ישירות בפנימית בזמן רכיבה סביר שתגרום לפנצ'ר
תקלות נפוצות
א. סיחים וחישוק
רוכב אחד שפגשנו נשבר לו החישוק אחרי 15 אלף ק"מ של רכיבה. זוהי תקלה מאוד לא אופיינית. מומלץ להעיף מידי פעם מבט על החישוק ולראות שהוא בסדר. חישוק שנשבר באמצע הדרך עלול להיות ברוך אמיתי. החישוקים שנמכרים בחנויות אופניים הרגילות עפ"י רב לא יהיו מספיק חזקים לעמוד במעמסה של אופניים עם ציוד בדרך קשה
תקלה אופיינית ביותר היא שמיניות של החישוק. האופיון של תקלה זו יהיה נגיעה של החישוק בבלם מידי סיבוב. נזהה את זה לרב ע"י רעש שיגיע מכיוון הגלגל. הסיבה לתקלה זו תהיה בגלל סיח שבור מתוח או מכווץ מידי, והיא נגרמת בדרך כלל בגלל רכיבה אנטנסיבית וממושכת או ממכה. פעמים רבות נדמה לנו שהלגלג עושה שמיניות אך מדובר בעצם בצמיג ולא בחישוק עצמו. כדי לבדוק אם אכן יש בעייה אפשר להצמיד למרחק מינימלי, אך ללא נגיעה, את הבלם לחישוק לסובב את הגלגל, ולראות אם הם נוגעים זה בזה במהלך הסיבוב. מבט אל הגלגל עפ"י רב יטעה מכיוון שהצמיג אינו עגול לחלוטין בדרך כלל
הטיפול בתקלה יהיה בדר"כ כיוון מחדש של הסיחים או במידה והסיח שבור, החלפתו. ניתן לשחק עם זה בשטח אומנם עדיף ביותר לחכות עם זה לחנות אופניים וטכנאי שיעשה זאת בצורה מקצועית ועם הציוד המתאים. לא כל הטכנאים יודעם מה הם עושים, קחו בחשבון, חשוב להקפיד ולראות שהם זהירים עם האופניים במידה הראוייה. אם יש מעט שמיניות עדיף להרחיב מעט את המרחק בין זרועות הכבלים ופחות לשחק עם הסיחים. הטיפול הטוב ביותר באופניים חדשות, כך גם שמענו מרוכבים נוספים, הוא לבוא עם האופניים לחנות כעבור כמה מאות ק"מ של רכיבה ולבצע איזון מחדש. זה עשוי לשפר מאוד את היציבות של האופניים ולמנוע את השמיניות
ב. ציר מרכזי
הציר המרכזי לא אמור לעשות בעיות. במידה והוא חורק או משמיע מעט רעשים ומסתובב באופן לא חלק סביר להניח שהצטבר אבק בפנים או שהגריז שבתוכו יצא מעט. זה יגרם בדר"כ אחרי נסיעה על שבילי עפר או פשוט אחרי נסיעה ארוכה. הגריז מבפנים לא אמור לברוח בכלל. הבעיה תורגש בדר"כ ברכיבה לא חלקה וסיבוב לא "נקי" של הגלגל וכן אם נקרב את האוזן לציר נשמע אותו חורק מעט. הצירים החדשים אמורים להיות אטימים לחלוטין לאבק ומים, במידה וזה קרה אין כ"כ מה לעשות. כניראה שנאלץ בבוא העת להחליף את הציר - אפשר לנסוע עם ציר יבש או מאובק הרבה מאוד
חשוב: כאשר מנקים את האופניים, במידה ומשתמשים בלחץ אוויר או בלחץ מים, אסור לקרב את הצינור אל צירי הגלגלים, זה
עלול לסלק משם את הגריז ולפגוע בציר
אופניים - כידון
HENLEBARS - כידון
ישנם סוגים רבים של כידונים. הסוג הפשוט ביותר הוא פשוט מוט אופקי. זה יחסית פחות נח לאורך זמן כי זה מאפשר פחות משחק עם פוזיציות רכיבה. אמנם ניתן להוסיף לסוג זה קרניים (ישנה הרחבה בתוספות). הסוג הנפוץ לרכיבה מתמשכת הוא כידון טורינג. באופן עקוני זה כידון שעולה כלפי מעלה והוא מזכיר כידון של אופני ח
דר כושר בצורת שמונה. לכידון מסוג זה יש בעייה מרכזית אחת והיא שכאשר הידים המצאות על חלקו העליון של הכידון, אין לך שום יד על הבלם וזה מגדיל אז טווח הבלימה. מלבדו, יצא לנו לראות רוכבים שמטיילים עם כדיון מרוצים. הבעייה איתו היא שאין ממש תנוחת ישיבה זקופה וזה עלול להציק בשלב מסויים
דר כושר בצורת שמונה. לכידון מסוג זה יש בעייה מרכזית אחת והיא שכאשר הידים המצאות על חלקו העליון של הכידון, אין לך שום יד על הבלם וזה מגדיל אז טווח הבלימה. מלבדו, יצא לנו לראות רוכבים שמטיילים עם כדיון מרוצים. הבעייה איתו היא שאין ממש תנוחת ישיבה זקופה וזה עלול להציק בשלב מסוייםSTEM - מוט כידון
מוט הכידון הוא חלק חשוב מאוד ומופעל עליו לחץ גדול מאוד. באופני הרים זה בא כחלק נפרד בפני עצמו, במידה וזה מה שיש, חשוב לקנות את המוט החזק ביותר. כמובן אם יש מברזל - עדיף. אני עוד לא נקלתי במוט מברזל. בשלדות ברזל יצא לי לראות שהמזלג פשוט מרותח לכידון ובא כחלק אחד שפשוט מתלבש אל תוך המזלג. חשוב שהמיסב שנמצא בתוך המוט המרכזי של המזלג יהיה מסוג איכותי, כל ההיגיוי של האופניים מושפע מהאיכות של המיסב הזה. אפשר לפתוח את המזלג ולראות את סוג המיסב ולהתרשם. אין לי מידע לגבי סוגים ואיכות של המיסבים הללו
מוט הכידון הוא חלק חשוב מאוד ומופעל עליו לחץ גדול מאוד. באופני הרים זה בא כחלק נפרד בפני עצמו, במידה וזה מה שיש, חשוב לקנות את המוט החזק ביותר. כמובן אם יש מברזל - עדיף. אני עוד לא נקלתי במוט מברזל. בשלדות ברזל יצא לי לראות שהמזלג פשוט מרותח לכידון ובא כחלק אחד שפשוט מתלבש אל תוך המזלג. חשוב שהמיסב שנמצא בתוך המוט המרכזי של המזלג יהיה מסוג איכותי, כל ההיגיוי של האופניים מושפע מהאיכות של המיסב הזה. אפשר לפתוח את המזלג ולראות את סוג המיסב ולהתרשם. אין לי מידע לגבי סוגים ואיכות של המיסבים הללו
אופניים - פדלים
pedals - פדלים
לא ידוע לי שם הדגם - wellgo
על הפדלים יש עומס רב ביותר. הפדלים מורכבים מכמה חלקים. המסגרת של הפדל, החלק שבתוך המסגרת והבורג שמחבר אותם לזרוע. בסוג הפדלים החדש ביותר, הפדל כולו עשוי כמקשה אחת. כלומר זו חתיכת ברזל אחת שהמבנה שלה הוא בצורת פדל. החומר הוא מתכתי כל שהוא, ברזל או אלומיניום. חשוב להתאים את גודל הפדל לנעל שאיתה מתכוונים לרכב. בטיול שלנו רכבנו עם נעלי הרים וזה מצריך פדל רחב יחסית. בפדלים זולים יותר מסגרת ההפדל עשוייה ברזל והחלק הפנימי מפלסטיק. בסוג הזול ביותר עשוי כל הפדל מפלסיק. הפשרי המחירים בין הפדלים יכול להיות רב. המלצתי היא לקנות פדלים מהסוג הביינוני - מסגרת ברזל והשאר מפלסטיק, זה חזק מספיק ונח מאוד לרכיבה עם נעלי הליכה רגילות. חשוב להקפיד שעל הפדל יהיו מחזירי אור וכן זיזם שמשפרים את האחיזה בפדל, ומונעים מהרגל לברוח ממנו. עם זאת זיזים דוקרניים מידי עלולים גם לפצוע. סוג נוסף של פדלים הוא הפדלים הקטנים שנתפסים לנעלי רכיבה. אפשר גם לקנות רק את הקליפסים ולחבר אותם לנעלי הליכה רגילות. במידה ובוחרים בפדלים עם קליפסים חשוב ללמוד לנתק את הרגליים מהפדלים באופן אנסטיגטיבי כי זה עלול להיות מסוכן. פגשנו רוכב שמטייל עם שני זוגות של פדלים ונעליים נפרדות, קטנים וגדולים, ומחליפים בהתאם לצורך. לא ניסינו לרכב עם פדלים קטנים או קליפסים אך עם זאת קורה לא אחת שהרגליים בורחות מהפדל. פיתרון נוסף הוא סנדלי פדלים. על זה רשום בהרחבה בתוספות
יש לשים לב. הפדלים באים כזוג (ימין ושמאל), לא לקנות בטעות שניים של אותו צד. פגשנו רוכב שנדפק לו הפדל הימני ומכרו לו בטעות או לא בטעות שניים שמאליים, זה פחות נח
תקלות אופנייניות
לא אמורות להיות בעיות עם הפדלים. עם זאת, תקלה לא אופיינית אך בעייתי שקרתה לרוכב אחד היא שחיקה של הבורג שמחבר את הפדלים לזרועות. במקרה כזה אי אפשר יהי כ"כ להמשיך לרכב. אם השחיקה היא בפדל עצמו אז הפיתרון יהיה להחליף את הפדל, במידה והשחיקה היא בזרוע, נאלץ כניראה להחליף את הזרוע וזה עלול להיות תיק תיק. התקלה הזו תיגרם עפ"י רב בגלל פדל מתוצרת ירודה. היא תקלה פחות נפוצה
במידה ומחליפים פדלים בשטח יש להקפיד לחבר אותם בצד הנכון - יש פדל לימין ופדל לשמאל, מצויין על צידי הפדל. תקלה נוספת שעלולה לקרות היא הריסה של הבורג שנועל את הפדל אל תוך הזרוע בשעה שמנסים לפתוח את הפדלים. פתיחה של הפדלים צריכה פשוט להיעשות בזהירות (בדר"כ צריך להפעיל די הרבה כח), ועדיף לעשות זאת ע"י מפתח עצמאי - מס' 15 עפ"י רב - ולא ע"י מפתח מתכוונן
אופניים - גלגלי שיניים אחוריים וקדמיים
REAR COGS / CASSETTE - קסטה - גלגלי השיניים האחוריים -
לא ידוע לי שם הדגם Sram 8 speeds
גלגלי השיניים האחרויים הם מנגנון פשוט ביותר שכל מה שאנחנו צריכים ממנו בחיים זה שיהיה חזק. הגודל של הגלגלים יקבע את מידת הקושי של הפידול בהילוכים השונים. חשוב לקנות שרשרת מתאימה לסוג הקסטה שנבחרה. באופן עקרוני, אם שומרים על הקסטה כמו שצריך היא צריכה, לדברי רוכבים מנוסים, להחזיק למעלה מ-20 אלף ק"מ - שימו לב להערה להלן
תקלות אופיניות
לא היו לנו כל בעיות עם הקסטה ולא שמענו על רוכבים אחרים.
הערה: הקסטה והשרשרת באים יחד. במידה ונרצה להחליף קסטה נאלץ בדר"כ לקנות גם שרשרת חדשה. הסיבה לכך היא שהשרשרת במהלך רכיבה ממושכת מתרחבת מעט, כמו כן, גם גלגלי השיניים של הקסטה, השרשרת והקסטה כאילו מתרגלים זה לזה ועל כן לא ניתן להחליף רק אחד מהם. שרשרת חזקה מאוד תחזיק עשרת אלפים ק"מ ואילו קסטה עשוייה להחזיק מעל 20 אלף. מה שעושים זה "להרגיל" 2 שרשראות לקסטה אחת, ע"י זה שמחליפים בין השרשראות פעם ב- 2000 ק"מ וכך מאפשרים לקסטה למצות את יכולותיה. פגשנו גם רוכבים שעושים זאת כל 500 ק"מ. עפ"י הניסיון שלנו, החלפה פעם ב- 2000 ק"מ מספיקה. רכיבה עם שרשרת לא מתאימה לקסטה תביא להחלקה של השרשרת על הקסטה ושחיקה משמעותית מאוד של שניהם
FRONT CASSETTE / CRANKSET - גלגלי שיניים קדמיים
Shimano LX
. גודל מערכת השיניים משפיע כמובן על מידת המאמץ בפידול, מומלץ ביותר לבחור מערכת בעלת הפרשי קטרים רחבים מה שיותר. במערכות החדשות יש 4 ברגים שמחברים את גלגלי השיניים ובישנות יותר ישנם 5 ברגים. לא ידוע לי על הפרש בחוזק של הדגמים.זה חלק חשוב אבל לא יותר מידי מורכב ולכן מומלץ לקנות משהו אמין וחזק, אין צורך בדגמי המרוצים למיניהם. החלק הזה בא קומפלט עם הזרועות של הפדלים. הציר שבינהם הוא חלק נפרד וחשוב מאוד. חשוב להשקיע ולקנות את הציר החזק ביותר, זה חלק עם העומס אולי הרב ביותר וחבל להגיע למצב שמחליפים לדגם מיושן
תקלות אופייניות
לא היו לנו כל בעיות עם החלק הזה וכן לא שמענו על רוכבים שנתקלו בבעיות כל שהן
הערה: הציר שמחבר את זרועות הפדלים, רגיש יחסית לאבק, בתוכו יש גריז ששומר על הציר, כאשר מנקים את האופניים, במידה ומשתמשים בלחץ אוויר או בלחץ מים, אסור לקרב את הצינור אליו, זה עלול לסלק משם את הגריז ולפגוע בציר
אופניים - מערכת החלפת הילוכים, שרשרת
(Gears shifters) מערכת החלפת הילוכים
Shimano LX
המערכת החלפת ההילוכים באה על פי רב יחד עם ידיות הבלמים כמערכת אחת. ישנם כמה סוגים של מנגננוים. המנגנון הנח ביותר לפי נסיוננו הוא עם המנופים, אחד להורדה הילוך ואחד להעלאה. עדיף שתהיה עשויה ממתכת כל שהיא, כמה שפחות מפלסטיק. ישנם מערכות עם ידיות בומבסטיות, זה אולי מרשים אבל בדרך כלל פחות חזק ויותר חשוף. ידיות ההילכוים - כמובן צריכות להיות בהתאמה למספר ההילוכים של האופניים, כסמפר גלגלי השיניים בקסטה האחורית ובגלגלי השיניים הקדמיים רב המערכות היום הם של 24 הילוכים. ניתן למצוא גם 27 ו- 21, דגמים אלה יחסית פחות נפוצים. ישנה מערכת נוספת של העברה ע"י משיכה של ידית הכידון, כמו של ידיות אופנוע, פגשנו רוכב אחד שזה יצר אצלו לאחר הרבה זמן דלקת בפרק של היד בגלל המאמץ. המערכת עצמה הייתה ישנה בלי קשר, מערכת מסוג כזה פחות מומלצת
מודל נוסף של מעבירי הילוכים שנתקלנו פה ושם הוא ידיות הילוכים שמתחברים למוט האלוכסוני של השלדה. לדעתי זוהי מערכת פחות נוחה, אך עם זאת זה עניין אישי. מערכת זו פחות נפוצה היום ולא ראיתי אותה נמכרת בשום חנות בדרך
כבלים
אין לי מידע ספציפי, לנו לא היו בעיות עם הכבלים בדרך אבל יצאנו עם כבלים חדשים. במידה וקונים את הכבלים יש לתת את הדעת לכך שהכבל של הבלם שונה מהכבל של ההילוכים, הבלם צריך להיות כבל גמיש בעוד ההילוכים קשיח
הכבלים עצמם מוכבים מסיבים מתכת שזורים. מומלץ להוסים לקצוות הכבלים מתכת שמונעות היפרמות של הסיבים. על הכבלים הנוספים אסור לשים את הקצוות הללו מכיוון שלא ניתן יהיה בשאת הצורך להשחילם אל המערכות
תקלות אופיניות
לא היו לנו כל בעיות עם המערכות (קדמית ואחורית) לאורך הדרך. כמו כן לא שמענו מרוכבים נוספים על בעיות כל שהן. כמובן שזה בתנאי שהמערכת חזקה דיה
(chain) שרשרת
לא ידוע לי שם הדגם - SRAM
המלצתי היא לקנות את הטובה ביותר, זה חלק מאוד חשוב והפרש המחירים אינו גדול. זה גם מאריך את חיי הקסטה לטווח הארוך. ישנן שרשראות עם הפתיחה מהירה. כלומר שחולייה אחת בשרשרת בנוייה כך שניתן לפרקה באופן ידני ללא מפתח. לעיתים קורה שרוצים לפתוח את השרשרת כדי לנקות אותה או מכל סיבה. לא פעם קרה שבפתיחה של השרשרת גרמנו נזק. פתיחה מהירה מקלה על כך מאוד . היו טענות שאמרו שפתיחה מהירה יכולה לגרום לכך שהשרשרת תיפתח מעצמה, לנו זה לא קרה. רב הרוכבים שראינו בדרך השתמתשו בשרשרת עם מנגנון כזה
השרשרת ממוספרת לפי מספר הילוכים. חשוב להקפיד לקנות שרשרת .27/24/21 בהתאם למערכת הילוכים שבחרת, אחרת השרשרת נוגעת בעצמה ונשחקת או לחלופין רפוייה מידי והילוכים מסוימים לא יעברו. בחנויות האופניים אמורים לדעת את זה לבד. ניתן לבדוק את ההתאמה ע" הצצה במצב השרשרת בהילכום בעלי היקף השרשרת הגדול והקטן ביותר
תקלות אופיניות
תקלה אופניינית ביותר היא נפילה של השרשרת. במקרה כזה פשוט מרימים את השרשרת חזרה אל גלגלי השיניים באופן ידיני
תקלה אופניינית ביותר היא נפילה של השרשרת. במקרה כזה פשוט מרימים את השרשרת חזרה אל גלגלי השיניים באופן ידיני
תקלה נוספת שקורת לעיתים יותר נדירות היא שבירה של חוליה בשרשרת. במקרה כזה צריך לפתוח את השרשרת, להוציא שתי חוליות ולהחליפן. לא ניתן להוציא אחת כיוון שהשרשראות מורכבות זוגות זוגות של חוליות. את אופן ההחלפה של החוליות עדיף להבין לפני היציאה לדרך ולהתנסות בכך. במידה ואין חוליוית נוספות ניתן פשוט להוציא את החוליה ולקצר את השרשרת, במצב כזה יש להימנע מלמתוח אותה יתר על המידה, כלומר להימנע משימוש בהילוכים בעלי היקף רחב. סיבת התקלה תהיה על פי רב בגלל לחץ רב על שרשרת שאינה משומנת כמו שצריך, בגלל שרשרת חלשה או עבודה לא נכונה עם ההילוכים. ככלל, שרשרת מסוג חזק ביותר עשוייה להחזיק מעל עשרת אלפים ק"מ
אופניים - בלמים
איכות הבלימה תושפע משלושה מרכיבים
סוג הבלם ומידת השחיקה של -
מתיחה נכונה של כבל הבלם -
סוג הצמיגים ומידת שחיקתם. ישנו פירוט ספציפי לגבי הצמיגים -
brakes - בלמים
(לא מצויין שם של דגם) SHOMANO בלמים פשוטים של
הבלמים היום מתחלקים למעצור דיסק - דיסק מתכת שמחובר לגלגל שהבלם לוחץ למעשה עליה, בדומה לבלמים של אופנועים וחלק ורב המכוניות. מלבדם ישנם מעצורי זרועות שנצמדות באופן ישיר אל הגלגל
באופן עקרוני מעצור דיסק נחשב חדיש יותר ועמיד יותר בתנאי מזג אוויר שונים. עם זאת, מנסיוננו ומנסיונם של רוכבים נוספים אין בו צורך ממשי. החיסרון הגדול ביותר שלו הוא חלקי החילוף שלא ניתן למצוא בחנויות אופניים פשוטות והטיפול בו לבד מורכב בהרבה מבלמים של רפידות וכן מרכיביו כבדים ויקרים יותר. אין אפשרות להחליף בין המנגננוים בשטח היות שסוגי החישוקים שלהם שונים. החלפה של המנגנון תחייב החלפה של החישוק ועל פי רב גם של השלדה כולה. בשלדות שמיועד אליהם למעצור דיסק אין חיבור לזרועות הבלם
הסוג הנפוץ ביותר של בלמים הוא עם הבורג הקטן שעוזר בכוונון (כמעט לא קיימים היום בשוק דגמיים נוספים) ישנם שני סוגים של דגמים נוספים. אחד עם אפשרות להחליף את הרפידות בלבד (עם מין פין פציל כזה) ועוד אחד שבשביל להחליפו צריך להחליף את כל כל הרפידה כולל מוט הברזל שאליה היא מחוברת. לנו היה בלם מהסוג עם הפין פציל ואז כשניסינו להחליף את הרפידה שברנו אותה, אופס. בקיצור, הסוג המומלץ ביותר הוא מערכת הילוכים מה שיותר פשוטה
במידה ומקפידים להחליף את הרפידות ולכוון את הבלמים כמו שצריך, הבלמים יבלמו יפה יפה. באופן עקרוני, בימים של גשם או ברכיבה בבוץ, הבלמים יעבדו מעט פחות טוב, אך עדיין, אם מקפידים על ריענון וניקוי המערכת לא אמורה להיות כל בעייה
תקולות אופניות
התקלות האופייניות ביותר לבלמים הם
א. נגיעה קבועה של הרפידה בחישוק או בצמיג
במידה והיא נוגעת בחישוק היא מקשה על הרכיבה ותביא לשחיקה מהירה יותר של הרפידות, וכן לקיצור חייו של החישוק. במידה והרפידה נוגעת בצמיג באופן ישיר היא עשויה לפגוע בצמיג די מהר
התקלה תאופיין עפ"י רב ברעש שיגיע מכיוון הבלמים
לפתרון התקלה יש כמה אפשרויות
הרפייה או הידוק של המנופים של זרוע הבלם (2 מוטות המתכת הדקים שתופסים את הבלם ומאזנים אותו). אפשרות נוספת היא לפתוח את הבורג של הרפידה ולכוון אותה מחדש. אפשרות נוספת היא לפתוח את החיבור של הכבל לבלם ולהרפות או למתוח אותו מעט ולכוון מחדש את הזרועות והמנופים
גם זוהי יחסית תקלה נפוצה, על פי רב היא אינה נגרמת מנסיעה ממושכת אלא ממכה שהמערכת חוטפת
ב. מצב שבו זרועות הבלם רחוקות מיד זו מזו.
האפיון לתקלה זו יהיה עפ"י רב פשוט חוסר תגובה או תגובה חלקית של האופניים
ללחיצה על הבלם
התיקון יהיה עפ"י רב או ע"י פתיחת הכבל בזרוע הבלם, ומתיחתו. אפשרות נוספת היא למתוח או להרפות את הכבל מצידו השני, כלומר את הצד שנכנס אל ידית הבלם. עדיף לפנות לחנות אופניים כדי להבין איך עושים זאת, זה אמנם מאוד פשוט אך מעט מסובך להסבר במילים. התקלה קורת עפ"י רב לאחר רכיבה ממשוכת. כבל הבלם הוא כבל גמיש. לטווח הארוך הוא נמתח ומתארך. זוהי תקלה נפוצה ביותר
אופנים - מערכות הילוכים
Rear gear - מערכת הילוכים אחורית
(shimano xt)
על המערכת האחרית מופעל עומס רב, חשוב להשקיע במערכת שתעשה את העבודה כמו שצריך גם במצבים בהם יש מים או אבק על המערכת. כמו כן יש צורך במערכת שלא תצא מכיוון בכל פעם שהאופניים חוטפות איזו מכה קטנה.
ישנם דגמים רבים של מערכות הילוכים אחוריות וטווח המחירים הוא יחסית גדול. במידה והרצון הוא לבנות טיול ארוך אני ממליץ בחום לרכוש מערכת חזקה וטובה מהדגמים החדישים ביותר. אין ספק שלטיול קצר או לאופניים עם פחות עומס מערכת מדגם ישן יותר יכולה לחלוטין להספיק
ישנם היום דגמים יותר חדשים שמיועדים בעיקר למרוצים, המערכות האלה עפ"י רב יהיו יותר קלות ופחות חזקות, מה שלא טוב לצרכים שלנו
U מערכת ההילוכים האחורית היא יחסית חלק רגיש באופניים ומאוד חשוף. ניתן להוסיף מעליה מגן ברזל בצורת
שמתחבר לשלדה ומונע פגיעה במערכת עצמה. מגן כזה ניתן לקנות בחלק מחנויות האופניים (בדרך כלל דווקא בחנויות אופניים פשוטות), עם זאת אין בעייה לדעתי לפנות למסגרייה ולעצב איזה שהוא מנגנון שיתחבר לשלדה
תקלות אופיניות
התקלה הנפוצה ביותר היא יציאה מכיוון. התקלה תאופיין בעיקר ע"י רעש של המערכת - השרשרת מבקשת לעבור הילוך אך לא מצליחה. ובהתמקמות השרשרת על הגלגל שיניים הלא נכון - אי מעבר הילוך
במקרה כזה צריך פשוט לכוון את ההילוכים מחדש. עושים זאת ע"י הזזת הבורג המותח של הכבל (שממוקם בכניסה של הכבל המערכת עצמה) כך שכל שלושת גלגלי השיניים יהיו מקבילים זה לזה כאשר השרשרת יושבת על ההילוך שלה, כלומר על הגלגל שיניים המתאים בקסטה. (הכי פשוט לקפוץ לחנות אופניים ולהבין מהטכנאי כיצד עושים זאת)
זוהי תקלה נפוצה ביותר, היא קורת עפ"י רב כאשר משחרררים מסיבה כל שהיא את הכבל או כאשר המערכת חוטפת איזו מכה. וכן אחרי פרק זמן של רכיבה ממושכת
תקלה דומה יכולה להיגרם עקב כבל שחוק. במקרה כזה יש להחליף את הכבל. מומלץ לעשות זאת בחנות אופניים עם ציוד תיקונים מתאים ולא בשטח. תקלה זו בדרך כלל סובלת דיחוי
Front gear - מערכת הילוכים קדמית
(SHIMANO LX)
על המערכת הזו יש הרבה פחות עומס בהשוואה למערכת האחורית. אין צורך לדעתי במערכת מהסוג החדיש ביותר. הדגמים הישנים מעט פחות חזקים אבל לדברי רוכבים שפגשנו בדרך הם מספיקים
תקלות אופייניות
כמו המערכת האחורית, יציאה מכיוון. האיפיון של התקלה הזו יהיה בדר"כ חריקה של השרשרת שנוגעת בגשר שאחראי על ההזזה של השרשרת מגלגל שיניים אחד למשנהו, וכן אי מעבר של הילוך
הבעייה נגרמת עפ"י רב אחרי נסיעה ממושכת והיא נפוצה ואינה בעייתית. כמובן, כמו במערכת האחורית גם כאן כבל שחוק עלול לגרום ליציאה יותר מהירה של המערכת מאיזון
כיוון של המערכת הקדמית מתבצע גם ע"י מתיחת או הרפיית הכבל רק שהפעם הבורג המותח אינו נמצא על המערכת עצמה, אלא בנקודת היציאה של הכבל מידית ההילוכים
יום שבת, אוגוסט 26, 2006
אופניים - שלדה
אופניים
האופניים הם כלי הרכב בטיול (הם לא המטרה). חשוב שהן יהיו חזקות. חבל להגיע למצב שבו האופניים הם הגורם שמביא להפסקת הטיול, או התעסקות מוגזמת בטיפול בהם. השקעה של מחשבה וכסף בקנייה של האופניים עשוייה לחסוך הרבה טרחה. אופניים חזקות שדואגים להם כמו שצריך עשויות להחזיק עשרות אלפי קילומטרים ללא טיפול מיוחד, ואין תמיד סבלנות להתייחס אליהם כמוצג מוזאוני
(CANONDALE F-300) (FRAME)שלדה
שלדה כשמה כן היא, היא השלד של האופניים, יש צורך בשלדה חזקה כמה שיותר ובעלת מבנה הנדסי פשוט ככל שניתן.
השלדה החזקה ביותר היא שלדת ברזל. באופניים המיועדות לטורינג יש בתוך הצינורות שבונים את השלדה עוד חיזוקים של ברזל נוסף, מוטות נוספים שמהווים חיזוק משמעותי לשלדה. לדעתי, אין מה להשקיע כסף בשלדת אלומיניום, שלדת ברזל כבדה מעט יותר אומנם אבל היא חזקה בהרבה וכן ניתן לתקן אותה בכל מסגרייה הכי פשוטה במידה ויש צורך. לשם ריתוך של אלומיניום חובה למצוא מסגריה ספציפית, אלו קיימות, על פי רוב, אך ורק בערים גדולות. שלדות אלומניום מיועדות יותר לאופני הרים, שם משקיעים מאמצים רבים להוריד את משקל האופניים למינימום ולא לפגוע בחוזקת השלדה.
ישנם חומרים נוספים מהם עושים שדלות. אין לי מידע על שלדות נוספות, לדברי רוכבים רבים שלדת ברזל היא החזקה ביותר. עם זאת לא פשוט להשיגן, הן פחות נפוצות בשוק
ישנה התאמה בין השלדה בהתאם לסוג הבלם. לא ניתן להרכיב את שני סוגי הבלמים, מעצור דיסק ומעצור זרוע, על כל שלדה (ישנו פרוט בסעיף הנוגע לבלמים)
נקודת התורפה של השלדה היא בריתוכים (החיבורים בין המוטות), ככל שיהיו פחות ריתוכים על השלדה כן היא חזקה יותר. העבירות של אופניים עם ציוד רב תהיה כמובן פחות טובה מאשר באופניים קלות.עפ"י רב הנסיעה תהיה על דרכים סבירות כך שאין צורך בבולימים למיניהם. בדגמים מסויימים של אופני הרים ישנו בולם זעזועים אחורי, אין בו כל צורך. לגבי בולם קדמי, ישנו פירוט בסעיף על המזלג. (הזרועות הקדמיות שיורדות מן השלדה אל הגלגל הקדמי)
מידות
לכל אחד יש מידת שלדה המתאימה לו. רכיבה ממושכת בשלדה שאינה מתאימה למידתך עלולה להיות לא נוחה ולגרום לפגיעה בגב, כתוצאה מישיבה מכופפת או זקופה מידי. בשונה מאופני מרוצים בהם השיקול הוא המהירות, החשיבות הראשונה במעלה ברכיבה ממשוכת היא הנוחות. יש מכשיר למדידית מידת השילדה עבורך. יש להמדד ולרקחת את המידה המתאימה לך. יש חברות שבונות שלדות אישיות. המחיר בהתאם
תקלות אופייניות
התקלות האופייניות לשלדה הן שברים, הם מתחילים בתור סדקים שמופיעים על השלדה ואח"כ מתפתחים לשברים של ממש. לנו לא הופיע שום סדק לאורך הדרך והשלדה עושה רושם יציבה. הסדקים נוצרים עפ"י רב בגלל שינויי טמפרטורה קיצוניים ורכיבה אנטנסיבית. במידה וישנו שבר בשלדה, במידה וזוהי שלדת ברזל הכי טוב זה לפנות לאיש מקצוע מיומן במיוחד ולרתח את החלק השבור. במידה ויש לכם שלדת אלומיניום, חובה למצוא מסגריה שמצוידת באמצעי ריתוך לאלומיניום ואיש מקצוע מיומן במיוחד. ישנם היום חברות שנותנות אחריות לכל החיים על השלדה במידה ולא מדובר בתאונה. כלומר, במידה והשלדה עושה בעיות תקבלו שלדה חדשה
זוהי בעייה מאוד לא נפוצה ואמורה לקרות, במידה ואין תאונוות לאורך הדרך, אחרי זמן רב ביותר
(CANONDALE F-300) (FRAME)שלדה
שלדה כשמה כן היא, היא השלד של האופניים, יש צורך בשלדה חזקה כמה שיותר ובעלת מבנה הנדסי פשוט ככל שניתן.
השלדה החזקה ביותר היא שלדת ברזל. באופניים המיועדות לטורינג יש בתוך הצינורות שבונים את השלדה עוד חיזוקים של ברזל נוסף, מוטות נוספים שמהווים חיזוק משמעותי לשלדה. לדעתי, אין מה להשקיע כסף בשלדת אלומיניום, שלדת ברזל כבדה מעט יותר אומנם אבל היא חזקה בהרבה וכן ניתן לתקן אותה בכל מסגרייה הכי פשוטה במידה ויש צורך. לשם ריתוך של אלומיניום חובה למצוא מסגריה ספציפית, אלו קיימות, על פי רוב, אך ורק בערים גדולות. שלדות אלומניום מיועדות יותר לאופני הרים, שם משקיעים מאמצים רבים להוריד את משקל האופניים למינימום ולא לפגוע בחוזקת השלדה.
ישנם חומרים נוספים מהם עושים שדלות. אין לי מידע על שלדות נוספות, לדברי רוכבים רבים שלדת ברזל היא החזקה ביותר. עם זאת לא פשוט להשיגן, הן פחות נפוצות בשוק
ישנה התאמה בין השלדה בהתאם לסוג הבלם. לא ניתן להרכיב את שני סוגי הבלמים, מעצור דיסק ומעצור זרוע, על כל שלדה (ישנו פרוט בסעיף הנוגע לבלמים)
נקודת התורפה של השלדה היא בריתוכים (החיבורים בין המוטות), ככל שיהיו פחות ריתוכים על השלדה כן היא חזקה יותר. העבירות של אופניים עם ציוד רב תהיה כמובן פחות טובה מאשר באופניים קלות.עפ"י רב הנסיעה תהיה על דרכים סבירות כך שאין צורך בבולימים למיניהם. בדגמים מסויימים של אופני הרים ישנו בולם זעזועים אחורי, אין בו כל צורך. לגבי בולם קדמי, ישנו פירוט בסעיף על המזלג. (הזרועות הקדמיות שיורדות מן השלדה אל הגלגל הקדמי)
מידות
לכל אחד יש מידת שלדה המתאימה לו. רכיבה ממושכת בשלדה שאינה מתאימה למידתך עלולה להיות לא נוחה ולגרום לפגיעה בגב, כתוצאה מישיבה מכופפת או זקופה מידי. בשונה מאופני מרוצים בהם השיקול הוא המהירות, החשיבות הראשונה במעלה ברכיבה ממשוכת היא הנוחות. יש מכשיר למדידית מידת השילדה עבורך. יש להמדד ולרקחת את המידה המתאימה לך. יש חברות שבונות שלדות אישיות. המחיר בהתאם
תקלות אופייניות
התקלות האופייניות לשלדה הן שברים, הם מתחילים בתור סדקים שמופיעים על השלדה ואח"כ מתפתחים לשברים של ממש. לנו לא הופיע שום סדק לאורך הדרך והשלדה עושה רושם יציבה. הסדקים נוצרים עפ"י רב בגלל שינויי טמפרטורה קיצוניים ורכיבה אנטנסיבית. במידה וישנו שבר בשלדה, במידה וזוהי שלדת ברזל הכי טוב זה לפנות לאיש מקצוע מיומן במיוחד ולרתח את החלק השבור. במידה ויש לכם שלדת אלומיניום, חובה למצוא מסגריה שמצוידת באמצעי ריתוך לאלומיניום ואיש מקצוע מיומן במיוחד. ישנם היום חברות שנותנות אחריות לכל החיים על השלדה במידה ולא מדובר בתאונה. כלומר, במידה והשלדה עושה בעיות תקבלו שלדה חדשה
זוהי בעייה מאוד לא נפוצה ואמורה לקרות, במידה ואין תאונוות לאורך הדרך, אחרי זמן רב ביותר
התארגנות - הקדמה
טיול אופניים הוא טיול מסוג שונה מהטיול של הליכה ברגל. וכך גם ההתארגנות אליו. הציוד שיש לקחת הוא קצת אחר, מיימדי הזמן וקצב ההתקדמות הם מעט שונים. הייחוד המשמעותי ביותר לדעתי בטיול אופניים הוא העצמאות המוחלטת שיש לנו בתור רוכבים. בכל רגע אפשר פשוט לקום וללכת, או לחילופין לשבת ולעצור. והאופניים כמו במעשה קסמים נושאות אותך למרחקים שיד הדמיון לא משערת.
בגדול, ישנם שני סוגים של טיול אופניים. טיולים קצרים וארוכים. בטיול קצר עפ"י רב הציוד שנישא יכנס בתיק אחד על הגב. האופניים הקלות מאפשרות חצייה של תנאי שטח יותר מאתגרים והאופניים האידאליות לטיול מסוג זה הם אופני הרים קלות ככל האפשר.
בטיולים ארוכים הסיפור הוא מעט שונה. אופי ההתארגנות, רמת העבירות. הטיול . הוא אולי יותר משהו כמו מסע טיול מסוג זה (touring) נקרא באנגלית טורינג
כשהתארגנו לטיול לראשונה, התקשנו למצוא חומר ואנפורמציה לגבי התארגנות לטיול אופניים בעברית. מצאנו שיש חומר רב באנגלית אבל הוא מיועד בדר"כ לאנשים שיש להם מושג בסיסי באופניים. אם אתם מבקשים לצאת לטיול אופניים ארוך, אולי סוג של מסע, אני מאמין שתוכלו להפיק תועלת מהרשימות הללו
בגדול, ישנם שני סוגים של טיול אופניים. טיולים קצרים וארוכים. בטיול קצר עפ"י רב הציוד שנישא יכנס בתיק אחד על הגב. האופניים הקלות מאפשרות חצייה של תנאי שטח יותר מאתגרים והאופניים האידאליות לטיול מסוג זה הם אופני הרים קלות ככל האפשר.
בטיולים ארוכים הסיפור הוא מעט שונה. אופי ההתארגנות, רמת העבירות. הטיול . הוא אולי יותר משהו כמו מסע טיול מסוג זה (touring) נקרא באנגלית טורינג
כשהתארגנו לטיול לראשונה, התקשנו למצוא חומר ואנפורמציה לגבי התארגנות לטיול אופניים בעברית. מצאנו שיש חומר רב באנגלית אבל הוא מיועד בדר"כ לאנשים שיש להם מושג בסיסי באופניים. אם אתם מבקשים לצאת לטיול אופניים ארוך, אולי סוג של מסע, אני מאמין שתוכלו להפיק תועלת מהרשימות הללו
רשימות ציוד והתארגנותאת הציוד לטיול אופניים ניתן לחלק לשלוש
האופניים
א. המערכות
.ב. המרכיבים הנלווים
ג. תוספות
ציוד ספייר וציוד תיקונים
ציוד אישי
בסעיפים הרלוונטים ציינתי גם
סוגי התקלות במערכות השונות שארו לנו ולמטיילים נוספים שפגשנו
וכן אירועים חריגים שקרו לנו או שמענו מרוכבים אחרים לארוך הדרך
מבחינת בחירת הציוד, מה נחוץ ומה לא, איפה שווה להשקיע יותר, איפה ניתן לחסוך בקנייה של האופניים והציוד הנלווה וכו', הנחת היסוד היא שהמשקל, בשונה מטיול שבו סוחבים את הציוד על הגב, אינו משמעותי בצורה שפוגעת בהנאה, וההבדל בתחושה אינו כה משמעותי אם לוקחים 5 ק"ג יותר או פחות. לפי נסיוננו מהטיול, גם לטווח הארוך ההבדל במשקל אינו מהווה פקטור משמעותי. לא זו בלבד אלא שיש צורך בציוד איכותי שיעניק מה שיותר נוחות במקומות שניתן.
הציוד צריך להיות חזק. חזק כדי להחזיק מעמד תחת עומס המשקל והזמן ועם זאת פשוט כדי לאפשר טיפול ותיקון בשטח או בחנויות מקומיות. חנויות אופניים מקצועיות פחות נפוצות לאורך הדרך אולם חנויות פשוטות ומוסכים עם חלקי חילוף בסיסיים נפוצים יחסית ועשויים להיות לעזר.
כמו כן על הציוד להיות מה שיותר פשוט, כמה שפחות דברים שיכולים להתקלקל. קורה לא פעם שנאלצים להחליף חלקים לאורך הדרך. חלקים מיוחדים וספציפים חשוב לקנות מהסוג הטוב ביותר, לשמור עליהם כמו שצריך ולהצטייד, במידת האפשר, בציוד ספייר כדי שלא להגיע למצב שמחליפים חלק חשוב שיש עליו עומס רב באיזה דגם פשוט, זה מתכון לכאבי ראש. עם זאת, תמיד תמיד, לכל דבר, יש פיתרון לפי מידת היצירתיות והרצון.
שמענו לדוגמא סיפור על בחור שרכב מעל 1000 ק"מ באפריקה עם מוט מעץ שהוא מצא וחיבר בעצמו כתחליף לחלק בשלדה שנשבר.
לטווח הארוך מתבררת די מהר החשיבות של ציוד ברמה הגבוהה ביותר. זה לא לעניין לקפוא כל לילה או או להסתבך עם הניתוק של התיק מהאופניים כל פעם מחדש. ציוד איכותי יכול להעניק את הנוחות, שלטווח הארוך יכול להיות כאב ראש לא קטן. עם זאת יש הרבה הוצאות מיותרות על ציוד שאנחנו מצאנו אותו לפחות נחוץ. ברשימות המצורפות ניסיתי להתייחס לרב
מבחינת בחירת הציוד, מה נחוץ ומה לא, איפה שווה להשקיע יותר, איפה ניתן לחסוך בקנייה של האופניים והציוד הנלווה וכו', הנחת היסוד היא שהמשקל, בשונה מטיול שבו סוחבים את הציוד על הגב, אינו משמעותי בצורה שפוגעת בהנאה, וההבדל בתחושה אינו כה משמעותי אם לוקחים 5 ק"ג יותר או פחות. לפי נסיוננו מהטיול, גם לטווח הארוך ההבדל במשקל אינו מהווה פקטור משמעותי. לא זו בלבד אלא שיש צורך בציוד איכותי שיעניק מה שיותר נוחות במקומות שניתן.
הציוד צריך להיות חזק. חזק כדי להחזיק מעמד תחת עומס המשקל והזמן ועם זאת פשוט כדי לאפשר טיפול ותיקון בשטח או בחנויות מקומיות. חנויות אופניים מקצועיות פחות נפוצות לאורך הדרך אולם חנויות פשוטות ומוסכים עם חלקי חילוף בסיסיים נפוצים יחסית ועשויים להיות לעזר.
כמו כן על הציוד להיות מה שיותר פשוט, כמה שפחות דברים שיכולים להתקלקל. קורה לא פעם שנאלצים להחליף חלקים לאורך הדרך. חלקים מיוחדים וספציפים חשוב לקנות מהסוג הטוב ביותר, לשמור עליהם כמו שצריך ולהצטייד, במידת האפשר, בציוד ספייר כדי שלא להגיע למצב שמחליפים חלק חשוב שיש עליו עומס רב באיזה דגם פשוט, זה מתכון לכאבי ראש. עם זאת, תמיד תמיד, לכל דבר, יש פיתרון לפי מידת היצירתיות והרצון.
שמענו לדוגמא סיפור על בחור שרכב מעל 1000 ק"מ באפריקה עם מוט מעץ שהוא מצא וחיבר בעצמו כתחליף לחלק בשלדה שנשבר.
לטווח הארוך מתבררת די מהר החשיבות של ציוד ברמה הגבוהה ביותר. זה לא לעניין לקפוא כל לילה או או להסתבך עם הניתוק של התיק מהאופניים כל פעם מחדש. ציוד איכותי יכול להעניק את הנוחות, שלטווח הארוך יכול להיות כאב ראש לא קטן. עם זאת יש הרבה הוצאות מיותרות על ציוד שאנחנו מצאנו אותו לפחות נחוץ. ברשימות המצורפות ניסיתי להתייחס לרב
הדברים הרלוונטים ופה ושם להתייחס באופן ספציפי לציוד מיותר
בתחילת כל סעיף מצויין סוג הדגם ששימש אותנו בטיול
